הלקוחה שהתכוונה לחזור, ושישה השבועות שעברו

קבעו תור בכיסא, לא כעבור שישה שבועות

הרגע עם ההמרה הגבוהה ביותר לקביעת התור הבא הוא בעודה בכיסא ומרוצה, וכמעט כל סלון יודע זאת ועדיין לא עושה זאת בעקביות. עוזר אינו יכול להיות בחדר, אבל הוא יכול להפוך את המעקב למוחשי: הודעה שנוקבת בשירות, במרווח שהמעצבת המליצה עליו ובשני חלונות אמיתיים עובדת טוב בהרבה מ"הגיע הזמן לתור הבא?", כי הראשונה היא החלטה והשנייה היא מטלה.

מרווח השירות הוא עובדה, ועל התזכורת להשתמש בו

שישה שבועות לצבע שורשים, שניים-שלושה למילוי ריסים, שמונה לתספורת שצריכה להחזיק צורה - אלה הנורמות של הסלון עצמו, ותזכורת שמתוזמנת לפיהן נקראת מקצועית. תזכורת שמתוזמנת לשלושים יום כלליים נקראת שיווק, והלקוחה מתאמנת להתעלם מהערוץ. אם הסלון מעולם לא רשם את המרווחים שלו לפי שירות, זו העבודה שצריך לעשות לפני כל אוטומציה, והיא עבודה של יום.

הודעה אחת - ואז לעצור, ולומר מה העצירה אומרת

ההבדל בין שימור למטרד הוא כמעט כולו תכיפות. הודעה אחת מתוזמנת היטב עם חלונות, ואם אין תשובה - שום דבר נוסף עד שהלקוחה חוזרת מעצמה. עוזר שהוגדר לרדוף פעמיים הוגדר לאבד את הלקוחה לאט. עשו את ההסרה מיידית ומכובדת בכל הערוצים ובדקו שהספק יכול להראות זאת בפועל: הסרה שמשתיקה ערוץ אחד אינה הסרה.

מדדו חזרות, לא שליחות

נפח הודעות ושיעורי פתיחה אינם אומרים דבר על כך שמישהי חזרה. המספר ששווה לעקוב אחריו הוא שיעור הלקוחות שקבעו תור חוזר בתוך פעם וחצי ממרווח השירות שלהן, בהשוואה לתקופה שלפני. אם הוא אינו זז, התזמון או הנוסח שגויים, ולשלוח יותר יחמיר ולא ישפר.