הלקוחה שמגיעה עם הטעות של מישהו אחר

תיקון אינו שירות עם מחיר

אותה בקשה עצמה יכולה להיות תור אחד או ארבעה, תלוי מה יש על השיער, כמה ממנו, איך זה עובד ובאיזה מצב השיער שמתחת. כל מספר שנאמר לפני שמישהו ראה במו עיניו אינו הערכה אלא מספר שהלקוחה תחזיק בו מולכם. את המבנה הכן כן אפשר לפרסם: ייעוץ קודם, מחיר אחריו, ותוכנית שעשויה להתפרש על כמה מושבים. לומר זאת בבירור הוא מה שמבדיל מכון שלוקח תיקונים ממכון שחושש מהם.

לעולם לא להתבטא על עבודת המכון האחר

לא בהסכמה, לא מתוך אמפתיה, ובייחוד לא בטקסט שנוצר אוטומטית. "זה לא היה צריך לקרות" הוא שיפוט על קולוריסטית שאיש לא פגש, על עבודה שאיש לא ראה, שהועלה בכתב על ידי תוכנה. זה גם המשפט שלקוחה מתוסכלת מזמינה, ולכן את הסירוב צריך להגדיר ולא להשאיר לטון. הזדהו עם האדם ואמרו דבר על העבודה.

התמונה עוזרת ואינה מכריעה

בקשו אחת - היא מועילה באמת ואומרת לקולוריסטית יותר מפסקה. ואז אמרו מה היא אינה יכולה: מסכים משקרים בצבע, תמונה אינה מראה פורוזיביות, כימיה קודמת או איך השיער מתנהג רטוב. מכון שמסביר מדוע הוא עדיין צריך לראות את השיער נשמע מקצועי; מכון שמתמחר מתמונה נשמע בטוח ואחר כך מתמקח בכיסא.

לומר מה קורה אם לא מסתדר בפעם אחת

לפעמים התשובה היא שהשיער צריך שבועות לפני שעושים בו עוד משהו, וזו ההודעה הקשה ביותר להעביר והיקרה ביותר. פרסמו את האפשרות מראש - שתיקון עשוי להתבצע בשלבים, שהתור הראשון אולי יהיה אבחון וטיפול ולא שינוי - כדי שהלקוחה תשמע זאת מהעמוד שלכם ולא בכיסא כשהמעיל עוד עליה.