"כמה זה עולה?" - השאלה שאי אפשר לענות עליה וחייבים

סירוב לפרסם הוא בעצמו תשובה

לקוחה שלא מצאה מחירים מסיקה אחת משתיים, ואף אחת מהן אינה זו שאתם רוצים: שזה יקר, או שיש משהו להסתיר. בינתיים הסלון ממול פרסם טווח, וההשוואה מתרחשת בין אם אתם משתתפים בה ובין אם לא. השאלה אינה אם לפרסם אלא מהי היחידה הכנה שאפשר לפרסם.

לפרסם את המבנה ולא מספר אחד

"צבע מ-X, וזה מה שמזיז אותו: אורך, צפיפות, והאם יש צבע או הבהרה קיימים שצריך לעבוד סביבם" הוא גם נכון וגם מועיל. הוא אומר ללקוחה אם היא במקום הנכון, אומר לה למה קיימת פגישת ייעוץ, ואי אפשר להציג אותו בפניכם כהבטחה. רוב הסלונים מכירים את הגורמים האלה מצוין ופשוט מעולם לא כתבו אותם בסדר שבו לקוחה הייתה שואלת.

להפריד את שאלת המחיר משאלת ההתאמה

חלק נכבד משאלות המחיר אינן על כסף בכלל - הן על אם הטיפול מתאים לאדם הזה, בשפה היחידה שיש לו. "כמה עולה מיקרונידלינג" ממי שלא כדאי לו מיקרונידלינג היא שאלה על התאמה. תשובה שנותנת מספר ולא יותר ענתה על השאלה הלא נכונה, ואולי מכרה את הטיפול הלא נכון.

מה תוכנה צריכה ולא צריכה לאמר על מחיר

היא יכולה לחזור על מה שפרסמתם, כולל המבנה והגורמים - זה מדויק וזה זמין בעשר בלילה, כשהלקוחה אכן מסתכלת. היא לא צריכה להעריך מחיר ללקוחה מסוימת מתוך תיאור של השיער או העור שלה: זה שיקול שנעשה פנים אל פנים ובאור, ומספר שניתן מרחוק הופך לציפייה שצריך להתווכח איתה אחר כך בכיסא. אם המחיר מוזכר בכלל - זו צריכה להיות הגדרה בשליטתכם.